?איך לשחרר אותך מהכלא של עצמך

מהי האמונה הכי כואבת שלך על עצמך?

מהי האמונה הכי שלילית שלך על העולם?

האמונות של אני מטומטמת, טיפשה, עלוב, לא יוצלח , ממילא אף אחד לא רואה אותי, אני לא מסוגל... ועוד כאלה מיני מטעמים, הן הכלא שלך.

כולנו אימצנו אמונה קשה כזו או אחרת על עצמנו ועל העולם, בגיל מאוד צעיר.

זה לא שנולדנו כך, זה כי קרה לנו אירוע כלשהו, שנתפס אצלנו כטראומטי.  בין אם הוא היה אירוע חד פעמי אבל קשה מאוד, ובין אם הוא היה אירוע שחזר על עצמו פעם אחר פעם, וחרט בנו את השריטה הזו. את האמונה הנוראית הזו, שאימצנו לעצמנו, כמו קעקוע, שנחרט בנו ומסמל את אישיותנו.

האמונה הזו, קשה ככל שתהיה, מלווה אותנו מאז ועד היום, לאורך כל חיינו, בכל דרך בה נלך, בכל פעולה בה ננקוט או שנימנע מלנקוט, מהפחד הנורא, שמא האמונה תתגלה. שמא יראו אותנו במערומינו, וידעו מה אנחנו באמת חושבים על עצמנו.

למרות שאנחנו מתהלכים עם האמונה הזו, היא נתפשת בעינינו כחושפנית,  ולכן , לאורך כל החיים אנחנו מתאמצים לא לחשוף אותה,

 רק שלא יראו, רק שלא ידעו , שזה מה שאני חושב על עצמי. 

משום כך אנו עוטפים את עצמנו בשריון של הגנה, אטימות רגשית, ניסיונות לכסות על האמונה בלקיחת תפקידים, של הליצן התורן, האמא המסורה, בת הזוג המרצה, הגבר הקשוח , ועוד ועוד חומות של הגנה בדמות תדמית זו או אחרת, שבחרנו לעצמנו, כמו מתוך ארון תחפושות.

אנחנו מסתתרים בארון, עם האמת העירומה שבחרנו לעצמנו.

רק אנחנו יכולים לשחרר את עצמנו מאזיקי חיינו.

רק אנחנו יכולים לבחור להוציא את עצמנו לחופשי

להוציא אותנו לאור , מתוך החושך הנורא בו אנחנו מתהלכים.

הפנס נמצא בתוכנו, בבחירה שלנו לשנות את האמונה.

להחליף אותה באמונה אחרת, חדשה, מעצימה.

אבל אם זה כל כך פשוט, למה אנחנו לא עושים זאת?

זה פשוט, האמונה השלילית, אמנם חוסמת את החופש שלנו מחד, אך מגנה עלינו מאידך.

 היא שומרת עלינו מפני פריצות דרך, העזה, לקיחת אחריות, הצלחה ועוד דברים שהם מחוץ לאזור הנינוחות, שכבר הורגלנו בו.

אם רק נסכים לוותר על ההיאחזות  באמונה השלילית, אם רק נעז לשחרר אותה ואת ההגנה שהיא מאפשרת לנו,

נוכל לפרוץ דרך לחיים חופשיים ומיטיבים יותר לעצמנו.

מגיע לנו, אנחנו ראויים!