https://www.odeliaeizenberg.com https://www.odeliaeizenberg.com/my-post692ce453 <div data-rss-type="text"> <h3> <span> This is a subtitle for your new post </span> </h3> </div> <div> <img src="https://irt-cdn.multiscreensite.com/md/dmtmpl/dms3rep/multi/blog_post_image.png"/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <strong> כמה קשה לנו לבקש סליחה? שלא לדבר על לסלוח למישהו שפגע בנו.    </strong> <span> <span>                                                                                                                      אנחנו מוכנים להלך שנים על גבי שנים נושאים  טינה, כעסים, ייסורי נפש כלפי אדם כלשהו שפגע בנו.                                                                              אנחנו אוחזים בו , למרות שהוא כבר מזמן הלך, שכח, ואולי אפילו לא יודע שפגע כל כך.                                                                                                        אז למה כל כך קשה לנו לסלוח לו? למה אנחנו אוחזים בו ביודעינו שאנחנו מכאיבים לעצמנו?                                                                                             אנחנו לא סולחים, כיוון שבהיאחזות הזו יש שליטה. לכאורה.                                                                                                                                               באמצעות ההיאחזות הזו, אנחנו לכאורה שולטים בחיינו, אנחנו מאמינים בטעות,  שאם כבר נפגענו, ואנחנו מכירים היטב את כאב הפגיעה,  ורוצים להימנע מלהיפגע שוב, כדאי לנו לאחוז בכעס, בטינה, בשנאה ובכל הייסורים הללו, שמזכירים לנו את הכאב הזה, וכך,  נדע להיזהר ולהימנע ממנו בפעם הבאה.              </span> </span> </p> <p> <span> <span> אולם  בפועל, אנחנו </span> </span> <strong> כבר </strong> <span> <span> שרויים בכאב ובייסורים, על פגיעה שהייתה מזמן.                                                                                                                 הכאב נותר בנו כצלקת, כטראומה, שאנחנו מקפידים לתחזק רק כדי לא לכאוב שוב.  באותה מידה שקשה לנו לסלוח לאדם אחר, קשה לנו לסלוח לעצמנו, על כך שהיינו כל כך נאיבים, שהרשנו לעצמנו להיות חשופים, שלא שמרנו על עצמנו ואפשרנו לעצמנו להיפגע. </span> </span> </p> <p> <span> <span> האבסורד הוא שאנחנו כל כך מנסים להימנע ממשהו, שאנחנו מתחזקים באופן קבוע: כעס, כאב, טינה, שתופסים מקום ענק בחיים שלנו, וחוסמים אותנו מלהתקדם. כמו נהר שלא יכול לזרום, כי בכל פעם אנחנו משליכים לתוכו ענף ענק ועוד אחד ועוד אחד עד שהוא נחסם. </span> </span> </p> <p> <span> <span> בדיוק כך אנחנו גם חוסמים את הגוף שלנו, ממלאים את התאים בטינה, בכאב, בסבל, בייסורים, מתחזקים את הרעל על ידי מחשבות שליליות החוזרות ונשנות,  דיבורים רעילים, לשון הרע, הסטה שנוטפים מאיתנו כל פעם שאנחנו נזכרים בפגיעה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> משמע, אנחנו שוב ושוב פוגעים בעצמנו מחדש, למרות שהאירוע, כבר מזמן חלף. לעיתים אנחנו נזכרים בבגידה, בהעלבה, בדחיה, בדברים שהתרחשו שנים רבות אחורה, ועדיין, כל פעם שאנחנו מתדלקים את עצמנו בשיח הזה, במחשבות הללו, על אותו אירוע, הרגשות הקשים חוזרים ועולים בהווה, וגורמים לנו למצוקה וחרדה רגשית, להפרשת הורמון הקורטיזול, המופרש במצבי לחץ וחרדה, עד שהגוף שלנו מייצר מחלה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> אני מציעה דרך שונה, אחרת, להתמודד עם אירועים כואבים מהעבר. </span> </span> </p> <p> <span> <span> אני מציעה למחול , מחילה אינה מחיקה של האירוע, אינה הצדקת הפוגע, אלא אקט של שחרור עצמי. של החלמה .                                                      </span> </span> </p> <p> <span> <span> השחרור מתחיל בנו, כאשר נחמול על עצמנו, ונבין שנהגנו כפי שנהגנו, כי זה מה שידענו, כי זה מה שיכולנו לעשות בזמן האירוע. לא יכולנו לעשות יותר, </span> </span> </p> <p> <span> <span> איך אני יודעת? אילו היינו יודעים, היינו עושים אחרת. </span> </span> </p> <p> <span> <span> יכול להיות שטעינו, בשיקול הדעת, בהערכת המצב, בהחלטה שקיבלנו, בתגובה שהגבנו, בדרך בה פעלנו, אבל זה מה שעשינו. </span> </span> </p> <p> <span> <span> ולטעות זה אנושי, כולנו טועים. </span> </span> </p> <p> <span> <span> השאלה היא האם נצדיק את הטעות על ידי סבל וייסורים, או נבחר בדרך של מחילה לעצמנו, וגם לפוגע, שגם הוא עשה טעות בעצם המעשה שעשה,     נורא ככל שיהיה. </span> </span> </p> <p> <span> <span> השחרור , אינו הצדקת המעשה, הוא בחירה בהחלמה. הוא בחירה בחיים, בעתיד, בעצמנו. הוא הבנה שזה מה שנעשה ואת הנעשה אין להשיב ,              וכל שנותר הוא ללכת הלאה, להפיק לקחים לפעם הבאה ולתקן. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> כשאנחנו חומלים, אנחנו משחררים, את עצמנו, ואת האחר מהייסורים. </span> </span> </p> <p> <span> <span> וכשאנחנו משוחררים, הגוף והנשמה מחלימים. אנחנו חדלים מלהיות קורבנות של הנסיבות, החיים, של מישהו אחר, שאנחנו נותנים לו כח בחיים שלנו. </span> </span> </p> <p> <span> <span> הגוף לא צריך יותר להגן עלינו מפנינו, הוא לא זקוק יותר למחלה שנועדה לעורר אותנו, הוא חוזר לאיזון. </span> </span> </p> <p> <span> <span> כשאנחנו מאוזנים, שלמים, מקבלים באהבה את הטעויות שלנו, ולומדים לחיות לצידן, הזרימה חוזרת לחיינו, הנהר שוב זורם, ואנחנו יכולים לחלום,    האנרגיה שהשקענו בהרס עצמי, מתחלפת באנרגיה של בניה, לחלום ולהגשים. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> תבחרו בעצמכם, תמחלו לכם, שחררו אתכם, תחלימו , תחלמו ותגשימו .                אודליה אייזנברג - מאמנת רגשית </span> </span> </p> <p> <br/> </p> </div> Sat, 04 Oct 2025 11:35:33 GMT https://www.odeliaeizenberg.com/my-post692ce453 thumbnail main image https://www.odeliaeizenberg.com/my-postfaa30fec <div data-rss-type="text"> <h3> <span> This is a subtitle for your new post </span> </h3> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/32bac4eb/dms3rep/multi/------------+%28183%29.JPG"/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> מהי האמונה הכי כואבת שלך על עצמך? </span> </span> </p> <p> <span> <span> מהי האמונה הכי שלילית שלך על העולם? </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> האמונות של אני מטומטמת, טיפשה, עלוב, לא יוצלח , ממילא אף אחד לא רואה אותי, אני לא מסוגל... ועוד כאלה מיני מטעמים, הן הכלא שלך. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> כולנו אימצנו אמונה קשה כזו או אחרת על עצמנו ועל העולם, בגיל מאוד צעיר. </span> </span> </p> <p> <span> <span> זה לא שנולדנו כך, זה כי קרה לנו אירוע כלשהו, שנתפס אצלנו כטראומטי.  בין אם הוא היה אירוע חד פעמי אבל קשה מאוד, ובין אם הוא היה אירוע שחזר על עצמו פעם אחר פעם, וחרט בנו את השריטה הזו. את האמונה הנוראית הזו, שאימצנו לעצמנו, כמו קעקוע, שנחרט בנו ומסמל את אישיותנו. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> האמונה הזו, קשה ככל שתהיה, מלווה אותנו מאז ועד היום, לאורך כל חיינו, בכל דרך בה נלך, בכל פעולה בה ננקוט או שנימנע מלנקוט, מהפחד הנורא, שמא האמונה תתגלה. שמא יראו אותנו במערומינו, וידעו מה אנחנו באמת חושבים על עצמנו. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> למרות שאנחנו מתהלכים עם האמונה הזו, היא נתפשת בעינינו כחושפנית,  ולכן , לאורך כל החיים אנחנו מתאמצים לא לחשוף אותה, </span> </p> <p> <span> <span>  רק שלא יראו, רק שלא ידעו , שזה מה שאני חושב על עצמי.  </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> משום כך אנו עוטפים את עצמנו בשריון של הגנה, אטימות רגשית, ניסיונות לכסות על האמונה בלקיחת תפקידים, של הליצן התורן, האמא המסורה, בת הזוג המרצה, הגבר הקשוח , ועוד ועוד חומות של הגנה בדמות תדמית זו או אחרת, שבחרנו לעצמנו, כמו מתוך ארון תחפושות. </span> </span> </p> <p> <span> <span> אנחנו מסתתרים בארון, עם האמת העירומה שבחרנו לעצמנו. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> רק אנחנו יכולים לשחרר את עצמנו מאזיקי חיינו. </span> </span> </p> <p> <span> רק אנחנו יכולים לבחור להוציא את עצמנו לחופשי </span> </p> <p> <span> <span> להוציא אותנו לאור , מתוך החושך הנורא בו אנחנו מתהלכים. </span> </span> </p> <p> <span> <span> הפנס נמצא בתוכנו, בבחירה שלנו לשנות את האמונה. </span> </span> </p> <p> <span> <span> להחליף אותה באמונה אחרת, חדשה, מעצימה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> אבל אם זה כל כך פשוט, למה אנחנו לא עושים זאת? </span> </span> </p> <p> <span> זה פשוט, האמונה השלילית, אמנם חוסמת את החופש שלנו מחד, אך מגנה עלינו מאידך. </span> </p> <p> <span> <span>  היא שומרת עלינו מפני פריצות דרך, העזה, לקיחת אחריות, הצלחה ועוד דברים שהם מחוץ לאזור הנינוחות, שכבר הורגלנו בו. </span> </span> </p> <p> <span> <span> אם רק נסכים לוותר על ההיאחזות  באמונה השלילית, אם רק נעז לשחרר אותה ואת ההגנה שהיא מאפשרת לנו, </span> </span> </p> <p> <span> <span> נוכל לפרוץ דרך לחיים חופשיים ומיטיבים יותר לעצמנו. </span> </span> </p> <p> <span> <span> מגיע לנו, אנחנו ראויים! </span> </span> </p> </div> Sat, 15 Jun 2024 11:53:26 GMT https://www.odeliaeizenberg.com/my-postfaa30fec thumbnail main image https://www.odeliaeizenberg.com/my-post <div data-rss-type="text"> <p> New Paragraph </p> </div> Thu, 28 Mar 2024 12:50:29 GMT https://www.odeliaeizenberg.com/my-post thumbnail main image https://www.odeliaeizenberg.com/make-the-most-of-the-season-by-following-these-simple-guidelines כולנו רוצים להצליח, להגשים חלומות, להיות מאושרים, ולא לסבול. נשמע די טריביאלי. ובכל זאת, חלק מהאנשים מצליחים להצליח, וחלק לא. אז יש שיגידו – יש לו מזל, או היא נולדה מוצלחת, ואני לא כזה. לכאורה, זו עוד אמירה שגרתית, אבל היא מקפלת בתוכה את השקפת חיינו על העולם בכלל ועל הצלחה ויכולת השגת מטרות בפרט. גם מי שמאמין שהוא יוכל להצליח צודק, וגם מי שמאמין שאין באפשרותו להצליח, צודק וזאת, כיוון שהאמונה שלנו היא המצפן התודעתי שלנו, דרכה אנחנו חיים את החיים, ומקבלים תוצאות, בהתאם. האמונה שלנו עלינו ועל העולם, נוצרה אי שם בילדות, יש אומרים אפילו בזמן ההריון, ויש שחושבים שבאנו איתה מגלגול קודם. אירוע מסוים בילדות, שיכול להיות שהיה טראומטי וחריף, (אבל יכול להיות שהיה שגרתי לכאורה, ואנחנו פירשנו אותו כטראומטי), שהותיר בנו חותם, או לחילופין, חזרתיות של אירועים משפיעים לשלילה בילדות, כמו אלימות כלשהי, מכל סוג שהוא, או אפילו אמירה של מורה בהיסח הדעת, התעלמות של מישהו משמעותי וסמכותי כמו הורה, קרוב משפחה, מורה, מנהל, מאיתנו, יכולים ליצור בנו אמונה שלילית על עצמנו כמו "אני שקוף, לא רואים אותי", או "אני לא מספיק טובה, חכמה, כ <div data-rss-type="text"> <p> <span> כולנו רוצים להצליח, להגשים חלומות, להיות מאושרים, ולא לסבול.  </span> </p> <p> <span> נשמע די טריביאלי. ובכל זאת, חלק מהאנשים מצליחים להצליח, וחלק לא.  </span> </p> <p> <span> אז יש שיגידו – יש לו מזל, או היא נולדה מוצלחת, ואני לא כזה.  </span> </p> <p> <span> לכאורה, זו עוד אמירה שגרתית, אבל היא מקפלת בתוכה את השקפת חיינו על העולם בכלל ועל הצלחה ויכולת השגת מטרות בפרט.  </span> </p> <p> <span> גם מי שמאמין שהוא יוכל להצליח צודק, וגם מי שמאמין שאין באפשרותו להצליח, צודק וזאת, כיוון שהאמונה שלנו היא המצפן התודעתי שלנו, דרכה אנחנו חיים את החיים, ומקבלים תוצאות, בהתאם.  </span> </p> <p> <span> האמונה שלנו עלינו ועל העולם, נוצרה אי שם בילדות, יש אומרים אפילו בזמן ההריון, ויש שחושבים שבאנו איתה מגלגול קודם.  </span> </p> <p> <span> אירוע מסוים בילדות, שיכול להיות שהיה טראומטי וחריף, (אבל יכול להיות שהיה שגרתי לכאורה, ואנחנו פירשנו אותו כטראומטי), שהותיר בנו חותם, או לחילופין, חזרתיות של אירועים משפיעים לשלילה בילדות, כמו אלימות כלשהי, מכל סוג שהוא, או אפילו אמירה של מורה בהיסח הדעת, התעלמות של מישהו משמעותי וסמכותי כמו הורה, קרוב משפחה, מורה, מנהל, מאיתנו, יכולים ליצור בנו אמונה שלילית על עצמנו כמו "אני שקוף, לא רואים אותי", או "אני לא מספיק טובה, חכמה, כשרונית" , אני טיפש, אני לא יוצלח, אני קלמזי וכו'. </span> </p> <p> <span> האמונה הזו, היא למעשה פרשנות שלנו על מי שאנחנו, ויצירת תבנית זהותית של לוזר, כשלון, לא מספיק טוב עבור אחרים, ועבור עצמנו.  </span> </p> <p> <span> ממנה, מתחילים החסמים שלנו, שמלווים אותנו בהמשך הדרך ומונעים מאיתנו להצליח.  </span> </p> <p> <span> מתוך האמונה הזו, מגיעות מסקנות על העולם כגון: העולם אכזר, אף אחד לא אוהב אותי, כדי שיאהבו ויראו אותי אני צריך להתנהג בכוחניות, וכד'.  </span> </p> <p> <span> האמונות והמסקנות הללו, מביאות אותנו להתנסויות, מתוך המחשבה שרק אם אנהג באגרסיביות, אשיג את מבוקשי, רק אם אחתוך בכביש, יתנו לי להיכנס, אני צריך לקחת בכח, ואז, הפעולות שאני עושה, הופכות להיות אגרסיביות, כי רק כך אוכל להצליח.  </span> </p> <p> <span> המחשבות השליליות, יוצרות טריגרים ואתגרים, שאנחנו פוגשים בחיים, בדמות אנשים כוחניים שמפריעים לנו בדרך, אנשים שמנסים לשלוט בנו, ואתגרים שונים שיחזקו את האמונות השליליות.  </span> </p> <p> <span> כמובן שלטריגרים שיופיעו בחיינו, יתלוו רגשות בהתאם, כעס, פחד, אשמה, בושה, חוסר ביטחון, כאב, תסכול, פספוס, בזבוז, וכל אלו יביאו לתוצאות כואבות, לדרמות חוזרות ונשנות, ולאתגרים, שנכנה אותם "בעיות" או "חוסר מזל", ושוב נצרך להפעיל כוח, מרפקים, על מנת להצליח, על פי תפיסתנו, ואולי, אפילו להימנע מפעולות שדורשות העזה, אומץ, ופותחות דלת להצלחה. </span> </p> <p> <span> כי אם מראש אנחנו סבורים שאין לנו סיכוי להצליח, והעולם נגדנו, בשביל מה לנסות???  </span> </p> <p> <span> וכך דפוסי ההתנהגות שלנו הופכים להיות של כוחניות, הימנעות, הסתגרות וכד'.  </span> </p> <p> <span> <br/> השנים עוברות, וזה הופך להיות אזור הנינוחות שלנו. לא כי הוא נוח, אלא כי זה האזור המוכר והידוע, שבו למדנו ותרגלנו את עצמנו במשך שנים איך להתנהג.  </span> </p> <p> <span> <br/> עצוב נכון? מאוד עצוב, אפילו כואב ובלתי נסבל.  </span> </p> <p> <span> <br/> אבל הבשורה היא, שאפשר אחרת! ולא רק אפשר, אפילו רצוי.  </span> </p> <p> <span> הבשורה הטובה עוד יותר היא, שזה תלוי בנו. בבחירה שלנו. </span> </p> <p> <span> בכל רגע נתון, אנחנו יכולים לבחור אחרת. יכולים לבחור בשינוי.  </span> </p> <p> <span> השינוי בתוצאות, או ביצירת המציאות שלנו, חייב להתחיל בשינוי תודעתי.  </span> </p> <p> <span> אמר אלברט איינשטיין שזו אי שפיות לעשות שוב ושוב את אותן פעולות ולצפות לקבל תוצאות שונות. לכן, עלינו לשנות את הפעולות.  </span> </p> <p> <span> אבל כדי לשנות את הפעולות, שהפכו לדפוס, עלינו לשנות את האמונות על עצמנו ועל העולם, לתת לנו צ'אנס לראות את העולם מעדשות משקפיים חיוביות, להאמין שהכל אפשרי עבורנו, שהכל מגיע אלינו בקלות ובפשטות, שהכל מדוייק, ומה שקורה, קורה לטובתנו העליונה.  </span> </p> <p> <span> לחשוב על עצמנו שאנחנו טובים בדיוק כמו שאנחנו, שאנחנו ראויים לטוב ולשפע, שאנחנו מוצלחים, מיוחדים ויפים בדיוק כמו שאנחנו. שמותר לנו ואפילו רצוי להראות לעולם כמה אנחנו טובים, ולתת לו ולאנשים שבו את המתנות שלנו.  </span> </p> <p> <span> שינוי המחשבה והאמונה, יבנה לנו ערך עצמי גבוה, ייתן לנו ביטחון בעצמנו וביכולת שלנו להגשים את המטרות שלנו, ואף יעורר בנו מוטיבציה להשיג אותן.  </span> </p> <p> <span> כשנשנה את האמונות והמחשבות, ישתנו מן הסתם, גם הרגשות שלנו, נחווה עוצמה, שמחה, אושר, הנאה, סיפוק ונוכל ליצור קשרים עם אחרים מתוך מקום של שותפות ואחדות.  </span> </p> <p> <span> וכך ניצור את התוצאות הרצויות שלנו, נגשים את המטרות והחלומות שלנו, וניצור לעצמנו מציאות טובה יותר, ואיכות חיים טובה יותר.  </span> </p> <p> <span> נבין, כי אנחנו אחראים על הבחירות שלנו, ונבחר בכל יום מחדש, מה שעושה לנו טוב יותר.  </span> </p> <p> <span> <br/> נשמע אוטופי? אכן ואכן זה אפשרי ליישם את זה בתהליך של התפתחות אישית, וליצור עוצמה פנימית למרות האירועים החיצוניים. זה מה שהופך אותנו למנהיגים של חיינו.  </span> <span> <span>  </span> </span> </p> </div> Mon, 28 Mar 2022 13:38:08 GMT info@codenet.co.il (my target) https://www.odeliaeizenberg.com/make-the-most-of-the-season-by-following-these-simple-guidelines thumbnail main image https://www.odeliaeizenberg.com/keep-in-touch-with-site-visitors-and-boost-loyalty <div data-rss-type="text"> <p> <span> אנחנו נוטים לחשוב, שהרגשות שלנו פשוט מתפרצים, קיימים, מנהלים לנו את החיים, ואין לנו מה לעשות, אלא להיכנע להם. </span> </p> <p> <span> מה אפשר לעשות? הוא הרגיז אותי, אז אני כועס, וכשאני כועס, אני מתפרץ.  </span> </p> <p> <span> אז זהו שלא. אפשר להמשיך לדגול בתאוריה הזו, אבל אז אנחנו הופכים לקורבנות של אחרים שמפעילים אותנו ואת התפרצות הרגשות שלנו, ואפשר לשנות את המחשבה, לשנות גישה, לקבל אחריות ולהפוך למנהלים ולמנהיגים של חיינו.  </span> </p> <p> <span> <br/> הרגשות מציפים אותנו, כתוצאה מטריגר שאנחנו פוגשים. הטריגר הזה, מתחיל לעלות אצלנו בגוף בצורה מעוררת, ולהפעיל אותנו.  </span> </p> <p> <span> הוא יכול להיות אמירה של מישהו כלפינו, תנועת יד מזלזלת, פעולה שמישהו עשה, או לא עשה,  </span> </p> <p> <span> והופס, פתאום אנחנו מרגישים פגועים, כואבים, מתביישים, אשמים, כועסים, ועוד שלל רגשות שליליים.  </span> </p> <p> <span> הרגשות השליליים מורידים אותנו, מחלישים אותנו, ומביאים אותנו ללופ של התנהגות שלילית, שפוגעת בנו ובאחרים.  </span> </p> <p> <span> אז בואו נראה איך אפשר לנהל אותם?  </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <ol> <li> <span> כשהרגש עולה, לתת לו להיות נוכח, לא להתנגד לו, כי כל מה שאנחנו מתנגדים לו, גדל.  </span> </li> <li> <span> לזהות את הרגש, ולהמשיג אותו. לקרוא לו בשמו, האם זה כעס, האם כאב, האם גם וגם? כשנדע מהו הרגש, נוכל לטפל בו.  </span> </li> <li> <span> להתייחס אליו ואל עצמנו בחמלה וכבוד, לא להתבייש שאנחנו מרגישים אותו, זה בסדר. הוא עולה כדי לאותת לנו על צורך פנימי שלנו, שלא מומש. למשל על צורך באהבה, צורך בביטחון, בהכרה, שיראו אותנו, צורך באהבה ועוד)  </span> </li> <li> <span> לשנות את ההתייחסות אליו, את המחשבה כלפיו: במקום לומר "אני כועסת" (שזה מכליל את כל כולי והופך אותי לגוש של כעס) , לומר – "יש בי כעס", זה מונע הזדהות עם הרגש. אם יש בי חלק כועס, לא כולי כועסת, ויש בי גם חלקים אחרים, וכך אוכל להתבונן בחלק הזה ולשנות אותו.  </span> </li> <li> <span> לשתף ברגשות שלנו, בין אם לשתף אחרים, חברים קרובים, בני זוג, משפחה, ובין אם מאמן ומטפל. רגש חסום ולא מאוורר, יוצר מחלות, כי הוא כלוא בגוף שלנו. כשנשתף, חלק מהרגש ישתחרר מאליו, ואולי נראה שזה לא כל כך חזק כמו שליבינו אותו.  </span> </li> <li> <span> אפשר להשתמש בכתיבה ככלי לשחרור, לכתוב מה אנחנו מרגישים, ולמה אנחנו מרגישים כך, מה היינו רוצים שיהיה אחרת.  </span> </li> <li> <span> לשאול את עצמנו, מה הרגש בא להגיד לי? מה אני צריך או צריכה כעת? והרגש הזה מעורר אצלי, האם אני צריכה שמישהו יחבק אותי וארגיש אהובה, האם אני צריכה חיוך ממישהו שייתן לי הרגשה שאני בסדר, טובה כמו שאני, האם אני צריכה שקט, להיות עם עצמי? </span> </li> <li> <span> להבין עם עצמי, מה השיעור שלי מהאירוע שקרה, מהרגש שהתעורר בי? מה אני יכולה ללמוד מזה על עצמי, ועל דרך ההתמודדות שלי?  </span> </li> <li> <span> לברר עם עצמי, מה אני רוצה להרגיש במקום הרגש השלילי הזה?  האם אני רוצה להרגיש שמחה, ביטחון, עוצמה, רצויה, אושר, הנאה, סיפוק?  </span> </li> <li> <span> לחשוב, איך אני יכולה לפתור את זה? מה יאפשר לי להרגיש רגש חלופי? אילו פעולות עלי לעשות כדי להרגיש רגש חיובי? ולעשות אותן.  </span> </li> <li> <span> על מה אני מסכימה לוותר, כדי לחוות את ההרגשה החיובית החדשה? למשל, לוותר על הזדקקות לתשומת לב מאחרים, וכך אוכל להתגבר על האכזבה, שהם לא נותנים לי, וארגיש טוב עם עצמי, ללא קשר לאחרים.  </span> </li> <li> <span> למצוא בתוכי את הדרך לספק את הצורך מבפנים, למשל, לתת מעצמי לאחרים, ואז ממילא אחווה סיפוק, הנאה, עוצמה פנימית, ואהיה מוקפת באהבה.  </span> </li> </ol> <p> <span> <br/> כשאנחנו מוצאים את הדרך לטפל ברגשות שליליים שמתעוררים בנו, ומבינים את הצורך שהם באו לומר לנו, אנחנו יכולים להחליף את המחשבות לגביהם, וליצור במקומם רגשות חיובים, שיאפשרו לנו לחיות חיים מיטיבים מתוך עוצמה פנימית.  </span> </p> </div> Mon, 28 Mar 2022 13:38:08 GMT info@codenet.co.il (my target) https://www.odeliaeizenberg.com/keep-in-touch-with-site-visitors-and-boost-loyalty thumbnail main image https://www.odeliaeizenberg.com/tips-for-writing-great-posts-that-increase-your-site-traffic מכירים את זה שאתם חולים? מכירים אנשים שחולים? אני לא מתכוונת רק לשפעת או לקורונה אני מתכוונת למחלות קשות עוד יותר. אז ייתכן שאתם חושבים שמחלה, זו גזירת גורל, ואין מה לעשות. היא נדבקת לאנשים מסוימים, חסרי מזל. אלא שלאחרונה הוכח, שיש מחלות אוטואימוניות. כלומר – שהגוף תוקף את עצמו. הייתכן? הגוף תוקף את עצמו? למה לו לעשות את זה? הגוף תוקף את עצמו, כי הוא נלחם בעצמו. מחלה, היא מלחמה שמתחוללת בתוכנו. זו הדרך שלנו להגיב למה שקורה לנו. שמתם לב, שכל אחד חולה בחלק אחר של הגוף? יש כאלה, שהמחלה פוגעת בהם בלב, ויש בכבד, ויש בראש, ויש באוזן, או בגב, ואפילו בכתפיים. למה? כי המחלה היא מביאה איתה שיעור. כל זמן שלא נלמד אותו, היא תמשיך לכנן בגוף שלנו, ואף תחמיר. כשנסכים לעצור לרגע, ולהבין את השיעור שהיא מנסה ללמד אותנו, נוכל להחליף את המלחמה בתהליך של החלמה. כשהמחלה מופיעה, נשאל את עצמנו למה? לא למה זה קרה דווקא לי, דווקא עכשיו? אלא למה? לאיזו תכלית? מה המטרה שלה? מה היא באה להגיד לי? למחלה יש שתי מטרות, או ליתר דיוק, תמורות (רווחים), האחת: היא מאפשרת לנו לקבל תשומת לב מהסביבה, כולם מרחמים עלינו, מוכנים לעשות <div data-rss-type="text"> <p> <span> מכירים את זה שאתם חולים? מכירים אנשים שחולים?  </span> </p> <p> <span> אני לא מתכוונת רק לשפעת או לקורונה </span> </p> <p> <span> אני מתכוונת למחלות קשות עוד יותר.  </span> </p> <p> <span> אז ייתכן שאתם חושבים שמחלה, זו גזירת גורל, ואין מה לעשות. היא נדבקת לאנשים מסוימים, חסרי מזל.  </span> </p> <p> <span> אלא שלאחרונה הוכח, שיש מחלות אוטואימוניות. כלומר – שהגוף תוקף את עצמו.  </span> </p> <p> <span> הייתכן? הגוף תוקף את עצמו? למה לו לעשות את זה?  </span> </p> <p> <span> הגוף תוקף את עצמו, כי הוא נלחם בעצמו. מחלה, היא מלחמה שמתחוללת בתוכנו.  </span> </p> <p> <span> זו הדרך שלנו להגיב למה שקורה לנו.  </span> </p> <p> <span> שמתם לב, שכל אחד חולה בחלק אחר של הגוף? יש כאלה, שהמחלה פוגעת בהם בלב, ויש בכבד,  </span> </p> <p> <span> ויש בראש, ויש באוזן, או בגב, ואפילו בכתפיים.  </span> </p> <p> <span> למה?  </span> </p> <p> <span> כי המחלה היא מביאה איתה שיעור. כל זמן שלא נלמד אותו, היא תמשיך לכנן בגוף שלנו, ואף תחמיר.  </span> </p> <p> <span> כשנסכים לעצור לרגע, ולהבין את השיעור שהיא מנסה ללמד אותנו, נוכל להחליף את המלחמה בתהליך של החלמה.  </span> </p> <p> <span> כשהמחלה מופיעה, נשאל את עצמנו למה? לא למה זה קרה דווקא לי, דווקא עכשיו?  </span> </p> <p> <span> אלא למה? לאיזו תכלית? מה המטרה שלה? מה היא באה להגיד לי?  </span> </p> <p> <span> <br/> למחלה יש שתי מטרות, או ליתר דיוק, תמורות (רווחים),  </span> </p> <p> <span> האחת: היא מאפשרת לנו לקבל תשומת לב מהסביבה, כולם מרחמים עלינו, מוכנים לעשות הכל למענינו, מקיפים אותנו בחום ואהבה, ורוצים לחבק, לתת ולעזור לנו.  </span> </p> <p> <span> (בדרך כלל מה שלא עשו קודם לכן)  </span> </p> <p> <span> <br/> השניה: המחלה מאפשרת לנו להימנע מלעשות דברים שאנחנו לא רוצים לעשות.  </span> </p> <p> <span> למשל, למישהו נמאס מהעבודה שלו, והוא לא רוצה להתפטר, הפיתרון שהגוף מוצא הוא ליצור מחלה, שתגרום לו להישאר בבית ולא לעבוד.  </span> </p> <p> <span> וכמובן, שאף אחד לא ידרוש ממנו לבוא כשהוא חולה.  </span> </p> <p> <span> <br/> מכאן, שהשיעורים שהמחלה באה ללמד אותנו, הם שאנחנו זקוקים למשהו.  </span> </p> <p> <span> אם זה להכרה, אהבה, הכלה, תשומת לב, ואם זה לאסרטיביות כלפי הרצון שלנו.  </span> </p> <p> <span> לעשות מה שאנחנו רוצים, ולא לרצות ולהיות במקומות שלא נוח לנו, רק כי התרגלנו אליהם.  </span> </p> <p> <span> <br/> תשאלו, איך אני יודעת?  </span> </p> <p> <span> למדתי את התורה הזו על בשרי, כשבהיותי בת 25 התגלה אצלי ככה פתאום, לא אחר מאשר גידול במוח. כן, כמו שאתם שומעים. גידול קטנטן במוח, שהפריש כמויות אדירות של קורטיזול, ושיבש לי את כל החיים.  </span> </p> <p> <span> השמנתי מאוד, הפנים שלי נהיו כמו פני ירח, כתמים כחולים החלו לכסות לי את הגוף, שיער הראש נשר, ובמקומו גדל שיער דווקא על הפנים, שגם כך היו מחוצ'קנות כתוצאה מהמחלה.  </span> </p> <p> <span> הכוחות בגוף החלו להתדלדל מחד, והאנרגיה הפכה להיות הרסנית מאידך, - קורטיזול, הוא הורמון שמופרש במצבי לחץ וחרדה (וכאלה כמובן יש בשפע) ,והוא מעורר את האדרנלין בגוף לפעולות.  </span> </p> <p> <span> כך שהרגשתי כמו דיבוק שנכנס לי לגוף, ומתחיל לנהל אותי גם בגוף וגם בנפש , שאחד הם.  </span> </p> <p> <span> <br/> המחלה הזו, נדירה במיוחד, ונקראת מחלת קושינג, על שם מי שגילה את קיומה, וכיוון שהיתה נדירה כל כך, אף אחד לא הכיר אותה בזמנו, אפילו לא ד"ר גוגל, שטרם נולד בעצמו.  </span> </p> <p> <span> <br/> הרופאים, וכל אלו שסבבו אותי, לא האמינו לי, חשבו שאני ממציאה, שאני מדמיינת, הוזה, </span> </p> <p> <span> ואכן, המחלה הביאה אותי להזיות, אבל היא היתה נוכחת בגופי.  </span> </p> <p> <span> היא פגעה לי בדבר הכי חשוב שהיה לי, במראה החיצוני, שכל כך טיפחתי.  </span> </p> <p> <span> בביטחון העצמי, בזוגיות, בעבודה , בהכל מהכל.  </span> </p> <p> <span> <br/> אין תרופות לטפל בה, ובטח לא היו אז, הדרך היחידה למגר אותה, היא ניתוח מוח, להסרת הגידול.  </span> </p> <p> <span> הניתוח הצליח, אך החולה לא החלימה.  </span> </p> <p> <span> כעבור פחות משנה, המחלה חזרה, הגידול חזר שנית, ושוב נשלחתי לניתוח מוח שני.  </span> </p> <p> <span> <br/> הפעם, החלטתי לחקור לעומק ולהבין, למה היא תקפה דווקא אותי?  </span> </p> <p> <span> ועוד פעמיים ברציפות? מה זה? גורל אכזר? טעות בכתובת?  </span> </p> <p> <span> <br/> אז כשלא היתה ויקיפדיה, ולא ד"ר גוגל, הייתי הרופאה המרפאה של עצמי.  </span> </p> <p> <span> בחרתי לשאול את עצמי מה המחלה הזו רוצה להגיד לי, כשהיא דופקת על דלתי פעמיים בעקשנות?  </span> </p> <p> <span> הבנתי, שהבאתי אותה על עצמי. כי נלחמתי במיוחדות שבי, בשונות שלי, בזה, שאני לא כמו כולם,  </span> </p> <p> <span> הבנתי, שכל מה שרציתי, זה להרגיש אהובה, שלא האמנתי שמי שבסביבתי באמת אוהב אותי.  </span> </p> <p> <span> רציתי שיראו אותי, שיקבלו ויאהבו אותי בדיוק כמו שאני.  </span> </p> <p> <span> והאמת היא, שרציתי שאני אוהב ואקבל אותי כמו שאני. שאבטח בערך שלי, שאהיה עם ביטחון עצמי מבפנים, שארגיש עוצמה פנימית, שאני שווה, שאני מוצלחת, כך בדיוק כמו שאני.  </span> </p> <p> <span> <br/> זו היתה הנקודה, בה התחלתי לאהוב את עצמי.  </span> </p> <p> <span> לקבל בי את כל החולשות, אבל בעיקר, את החוזקות, שכל כך ניסיתי להסתיר, כי פחדתי להיות שונה, פחדתי שלא יאהבו אותי אם וכאשר, אהיה מי שאני.  </span> </p> <p> <span> <br/> בו ביום, כשעשיתי שלום עם עצמי, כשלמדתי לקבל ולאהוב אותי, הלכתי לניתוח המוח השני.  </span> </p> <p> <span> אז החלמתי. ריפאתי את נפשי, והגוף הפסיק להילחם בעצמו. הוא הבין, שלמדתי את השיעור.  </span> </p> <p> <span> ומאז ועד היום, אני הופכת למבשרת לעולם. </span> </p> <p> <span> אהבה יש לתת, לא לקחת בכוח. אהבה עצמית, ביטחון מבפנים, לאהוב אותנו בדיוק כמו שאנחנו,  </span> </p> <p> <span> כי זה מה שיש, וזה הכי טוב שיש,  </span> </p> <p> <span> זו התרופה לכל מחלה.  </span> </p> <p> <span> <br/> שיהיה לכם לבריאות, כל השאר – באמת בונוס.  </span> </p> </div> Mon, 28 Mar 2022 13:38:08 GMT info@codenet.co.il (my target) https://www.odeliaeizenberg.com/tips-for-writing-great-posts-that-increase-your-site-traffic thumbnail main image